חוק עבודת נשים מעניק לעובדת את הזכות להיעדר מעבודתה שעה אחת ביום, בתנאי שהיא מועסקת במשרה מלאה, וזאת מתום חופשת הלידה עד תום ארבעה חדשים מאותו יום. היעדרות זו היא בנוסף להפסקות על-פי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, ואין מנכים אותה משכר עבודה.

ארבעת חודשי זכאותה של עובדת עם ותק של 12 חודשים ומעלה ייספרו החל מתום חופשת הלידה של 26 השבועות, או החל מתום חופשת הלידה שקוצרה על ידי העובדת, אם קוצרה וזאת גם אם הייתה העובדת זכאית לחופשה ללא תשלום לאחריה (מכוח חוק עבודת נשים או מכוח הסכמה עם המעסיק).

ארבעת חודשי הזכאות של עובדת עם ותק של פחות מ-12 חודשים ייספרו החל מתום חופשת הלידה של 15 השבועות (בהנחה שאינה זכאית להארכת חופשת הלידה בתשלום כאמור לעיל), גם אם העובדת תהיה זכאית לחופשה ללא תשלום (מכוח חוק עבודת נשים או מכוח הסכמה עם המעסיק).

חרף העובדה כי היעדרות זו כונתה בעבר "שעת הנקה", החוק אינו מתנה את הזכאות בכך שהעובדת אכן תניק את ילדה בפועל אלא רק בכך שהעובדת מועסקת במשרה מלאה. לפיכך, עובדת שאינה מועסקת במשרה מלאה לא תהיה זכאית כלל ל"שעת הורות".

שימו לב:

החל מסוף שנת 2016, גם גברים, המועסקים במשרה מלאה, יהיו רשאים לממש את הזכות ל"שעת הורות" לבדם או לסירוגין עם בת הזוג בהתקיים התנאים הבאים:

1. בת הזוג נתנה את הסכמתה למימוש הזכות לשעת ההורות לסירוגין עם בן זוגה או על ידי בן זוגה.
2. כל אחד מבני הזוג מסר למעסיקו, לא יאוחר מ-21 ימים לפני תום תקופת חופשת הלידה הצהרה חתומה, על פי הנוסח שבחוק, שבה הודיע על הבחירה לממש את הזכות לשעת ההורות עם בן הזוג. בהצהרה כל אחד מבני הזוג יפרט את מספר הימים ואת הימים המסוימים בשבוע העבודה שבהם יממש את שעת ההורות.
3. מכסת שעות ההורות ששני בני הזוג זכאים לממש לא תעלה על מכסת שעות ההורות שהעובדת הייתה זכאית לממש לבדה.

עובדת ובן זוגה, אשר אחד מהם עובד בעבודה במשמרות בענפי התעשייה והמלונאות, יהיו רשאים לממש את הזכות לשעת הורות לסירוגין, כך שכל אחד מבני הזוג יממש את הזכות לפרקי זמן שלא יפחתו משלושה שבועות כל אחד, כאשר העובד ומעסיקו רשאים להסכים על חלוקה אחרת לפרקי זמן קצרים יותר.