בפסק דין אשר ניתן לאחרונה בבית הדין הארצי לעבודה, קבע בית הדין כי במקרה של עובד שעתי המקבל את שכרו על בסיס מספר שעות עבודה, ואשר היקף שעות עבודתו משתנה מחודש לחודשו, הדרך הנכונה לחשב את שכרו האחרון לצורך חישוב פיצויי הפיטורים המגיעים לו במועד סיום העסקתו, היא לפי תקנה 7 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964, כלומר: לפי חלקיות המשרה של העובד.
לגישת בית הדין הארצי, ניתן ליישם עקרון זה גם לגבי עובד שעתי, אשר היקף משרתו לכל אורך תקופת העבודה משתנה מדי חודש.
שיטה זו מבטיחה, לגישת בית הדין הארצי, כי פיצויי הפיטורים יחושבו בצורה התואמת את היקפי ההעסקה של העובד, ותמנע תוצאה שבמקרה מסוים עשויה לקפח את המעסיק ובמקרה אחר את העובד.
