באמצע חודש מרץ 2018 נחתם בין מרדכי לוי ("התובע") לבין חברת דור אלון הסכם העסקה לפיו יחל את עבודתו בחברת דור אלון בתחילת חודש אפריל.

התובע התפטר מעבודתו הקודמת לאחר החתימה על ההסכם ונסע לחופשה בחו"ל למספר ימים. בתקופת שהותו בחו"ל קיבל התובע דוא"ל מסמנכ"ל החברה, אשר הודיע לו כי לא ייקלט לעבודה בחברה מכיוון שלטענת החברה הפר את חובתו לשמור על סודיות תנאי העסקתו, כאשר סיפר לאחת מעובדות החברה, איתה הייתה לו הכרות מוקדמת, אודות תנאי העסקתו העתידיים.

בעקבות זאת הגיש מר לוי תביעה לבית הדין לעבודה בה עתר לפיצוי בגין הפרת הסכם העבודה, הפסד השתכרות מעבודתו הקודמת, הפסד שכר עתידי למשך שנה, פיצוי בגין אי הפרשות לפנסיה ולקרן השתלמות, פיצוי בגין אי עריכת שימוע, פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת ופיצוי בגין עוגמת הנפש אשר נגרמה לו.

להגנתה טענה החברה כי לא רק שהתובע הפר את התחייבותו לשמירת סודיות תנאי העסקתו, אלא שתחילת עבודתו בחברה הייתה כפופה לבדיקת פוליגרף אותה היא סירב לעבור בסופו של דבר.

בין הדין קבע כי החברה לא הוכיחה כי התובע הפר את חובת הסודיות על פי ההסכם. התובע אמנם שוחח עם עובדת החברה, אך היה על החברה לזמן את התובע ולברר עימו אם אכן נעשתה הפרה של ההסכם, והדבר לא נעשה.

כמו כן, נקבע כי לאחר שהצדדים חתמו על ההסכם, התובע הודיע על התפטרות ממקום עבודתו הקודם, והחל לבצע חפיפה עם מי שאותו היה אמור להחליף. כמו כן, החברה הודיעה לסניפים כי התובע אמור להתחיל את עבודתו בחברה בעוד מספר ימים.

באשר לטענת החברה כי תחילת עבודתו של התובע הייתה כפופה לבדיקת פוליגרף, נפסק כי תנאי זה לא הופיע בהסכם ההעסקה של התובע, ומשהיה קיים הסכם בין הצדדים היה על החברה לכלול את הסכמת התובע לעבור בדיקת פוליגרף, כתנאי לתחילת עבודתו, בהסכם ההעסקה. כמו כן, נקבע כי העובד שהתובע אמור היה להחליף לא ביצע בדיקת פוליגרף בטרם קבלתו לעבודה, וכי הייתה הכרות מוקדמת בין התובע לבין החברה, מאחר שהתובע הועסק בעבר במשך מספר שנים בחברה, ולפיכך הרי שהחברה לא הזדקקה לבדיקת פוליגרף לתובע.

מהאמור עולה כי אין ספק כי נחתם הסכם העסקה מחייב בין הצדדים, וכי החברה הפרה את הסכם ההעסקה מבלי שערכה לתובע שימוע ולכן עליה לפצותו בסך של 10,000 ₪.

כמו כן, נקבע כי לתובע נגרמה עוגמת נפש –  התובע הסתמך על הסכם ההעסקה שנחתם עימו והתפטר מעבודתו הקודמת. החברה שלחה לתובע הודעת דוא"ל בעודו בחו"ל והפרה את ההסכמה ביניהם בהודעת SMS, ולכן החברה נהגה בחוסר תום לב ותפצה את התובע בסך של 50,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו.

כמו כן, התקבלה תביעתו של העובד בגין הפסד השתכרות, בגין הפסד הפרשות מעסיק לקרן פנסיה ולקרן השתלמות ובגין אי מתן הודעה מוקדמת.

בסיכומו של דבר, נפסק לטובת התובע פיצוי כולל בסך של כ- 100,000 ₪.