בית הדין האזורי לעבודה פסק לאחרונה פיצוי בסך של 60,000 ₪ לעובד בגין עריכת שימוע שלא דין, וזאת חרף העובדה כי לעובד נערך הליך שימוע לאחר שהוא קיבל זימון לשימוע. כמו כן, מועד השימוע נדחה לבקשת העובד, אשר הגיע בסופו של דבר לישיבת השימוע מיוצג על ידי עורך דינו.

ומה הביא את בית הדין לפסוק כי השימוע נערך שלא כדין? פשוט מאד – שורה של טעויות אשר בוצעו על ידי המעסיק במהלך הליך השימוע ולאחריו:

כך, המעסיק העלה בזימון לשימוע טענות כלליות נגד העובד, ללא פרטים מהותיים, וכלשון בית הדין: "אנו סבורים כי היה על החברה לתת לעובד דוגמאות לאירועים ספציפיים המסבירים את הבסיס לטענותיה".

כך, במהלך ישיבת השימוע ובמכתב הפיטורים, אשר יצא בעקבותיה, הועלו על ידי החברה טענות חדשות נגד העובד וכן פרטים חדשים, אשר לא צוינו בזימון לשימוע.

כך, בית הדין סבר כי חובת הפירוט חלה על המעסיק, ואין לדרוש מעובד לנסות ולנחש אם יש טענות נוספות נגדו, מיהם האנשים המעורבים באירועים ותוכן כל תלונה ותלונה הנטענת נגדו. על אחת כמה וכמה עת העובד הבהיר במהלך ישיבת השימוע כי הטענות אשר הועלו בזימון לשימוע לא הובהרו לו כנדרש ולכן אין באפשרותו להתייחס אליהן.

וכך, דחה בית הדין את טענת החברה לפיה בתכתובות, אשר הוחלפו בין הצדדים לאחר ישיבת השימוע, יש כדי לרפא את הפגמים בהליך השימוע ולהוות "שימוע מאוחר".

לפיכך, קבע בית הדין כי ישיבת השימוע נערכה שלא כדין וכי העובד זכאי עקב כך לפיצוי כספי.

יצוין, כי בבואו לקבוע את גובה הפיצוי לו זכאי העובד עקב כך, לקח בחשבון בית הדין את משך תקופת העסקתו של העובד (שנה וחצי), וכן את העובדות הבאות: לעובד נשלח זימון בכתב לישיבת השימוע, העובד הגיע מיוצג לישיבה על ידי עורך דינו, נערך פרוטוקול מסודר לישיבת השימוע וניתנה לעובד אפשרות להקליט את הישיבה וכן כי לעובד ניתן פרק זמן סביר להיערך טרם השימוע (בין היתר בעקבות בקשתו לדחות את מועד השימוע).