השימוש בבדיקת הפוליגרף ביחסי עבודה אינו מוסדר בחקיקה, ובתי הדין לעבודה, עדיין לא נתנו הכרעה חד משמעית בנושא.
בית הדין הארצי לעבודה רואה בשימוש בבדיקה זו פגיעה בפרטיות העובד ומתייחס בספקנות למהימנותה הן כתנאי לקבלת עבודה והן בדיעבד לשם בחינת חשדות וספקות. לפיכך נפסק כי שאלת השימוש בפוליגרף ביחסי עבודה תוכרע על פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה שיובא בפני בית הדין.
שלילת פיצוי פיטורים על סמך תוצאות בדיקת פוליגרף
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי שלילת פיצויי פיטורים מעובד שלא הודה בביצוע עבירה, חייבת להיעשות אך ורק לאחר שבפני המעסיק, אשר פיטר את העובד, היו ראיות כי חשדו מבוסס היטב.
כך, באחד המקרים, מעסיק הכריח מנהל מחסן, בו התגלו חוסרים במלאי, לעבור בדיקת פוליגרף להוכחת חפותו. כמו כן, הוא נדרש לחתום על מסמך לפיו הוא מסכים כי תוצאות הבדיקה ישמשו כראיה קבילה ומכרעת בכל ויכוח בינו לבין המעסיק לפני כל רשות לרבות משטרה, בית משפט ובית דין לעבודה. הובהר לו כי אם יסרב לעבור את הבדיקה הדבר יחשב כהודאה בגניבת הסחורה שנעלמה מהמחסן וינהגו בו כבמי שגנב ממעבידו.
על סמך תוצאות הבדיקה, מנהל המחסן פוטר תוך שלילת פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת.
בית הדין הארצי לא יחס משקל לבדיקת הפוליגרף אשר עבר מנהל המחסן, בין היתר בשל שאלת מידת מהימנותה, וקבע כי לא ניתן לשלול פיצויי פיטורים מעובד על סך תוצאות בדיקת פוליגרף בלבד.
יחד עם זאת, נפסק כי במקרים בהם שני הצדדים הביעו הסכמתם החופשית לעריכת בדיקת פוליגרף ולהגשת תוצאותיה כראיה, בית הדין יקבל את תוצאות הבדיקה כראיה, ויבחן את משקלה יחד עם שאר הראיות, והכל בכפוף לשיקול דעתו של בית הדין.
סירוב עובד להיבדק בבדיקת פוליגרף
בשאלה זו קיימות פסיקות סותרות של בתי הדין לעבודה.
כך, במקרים מסוימים נפסק כי סירוב של עובד, אשר נתן הסכמתו לכך בחוזה ההעסקה, לבצע בדיקת פוליגרף, מאפשר למעסיק למנוע את המשך עבודתו כל עוד לא קיים את התחייבותו, ואין לראות בכך את פיטורי העובד.
אך מנגד, במקרה אחר נדחתה בקשה של מעסיק לחייב את העובד לעבור בדיקת פוליגרף, חרף העובדה שחתם על הסכמה כזו בחוזה ההעסקה, ובית הדין קבע ארבעה שיקולים מנחים לאי מתן היתר לבדיקת פוליגרף:
- מדובר באמצעי דרסטי ויוצא מן הכלל אשר יש לנהוג באכיפתו במידה של זהירות ושיקול דעת. אין להתעלם מהפער שביחסי הכוחות בין הצדדים, המחייב בחינה מדוקדקת האם הסכמת העובד אכן ניתנה מרצון חופשי או מתוך חששו למקום עבודתו.
- הסכמה גורפת להיבדק בבדיקת פוליגרף הניתנת בעת חתימת חוזה העסקה, עשויה להיתפס כהסכמה שאין בה ממש. בכל סיטואציה של חתימת חוזה עבודה יש לבדוק בצורה פרטנית את הנסיבות והשיקולים שהתקיימו במועד אותה החתימה על-מנת לוודא, כי המדובר בהסכמה חופשית.
- בדיקת פוליגרף אינה מהווה תחליף לשיקול דעתו של בית-הדין ולהתרשמותו מאמינותם ומהימנותם של עדים, ואינה תחליף לחקירתם.
- ככלל, מעסיק החושד כי עובדו מעל בתפקידו, אינו רשאי לחייב עובד לבצע בדיקת פוליגרף, ועליו להעדיף אמצעים אחרים כדי לברר את החשד.
ומה דינו של עובד אשר ביקש בשימוע להוכיח את חפותו באמצעות בדיקת פוליגרף וסורב ?
בפסק דין אחרון אשר ניתן בעניין, קבע בית הדין כי אי הסכמת המעסיק לאפשר לעובד, אשר נחשד בגניבה, לעבור בדיקת פוליגרף מהווה פגם בהליך השימוע, שכן סירובו של המעסיק במקרה הנדון מנע מהעובד הזדמנות להוכיח את חפותו.
