חוקי עבודה מסוימים קובעים אחריות פלילית אישית על נושאי משרה כחלק מהחוק עצמו וזאת עוד משנות ה- 50 של המאה הקודמת.
לדוגמה, סעיף 15 לחוק שכר מינימום קובע כי "נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד, יואשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל, שותף, או פקיד באותו תאגיד ואחראי לעניין הנדון".
סעיפים דומים קיימים גם בחוק הגנת השכר, בחוק שעות עבודה ומנוחה, בחוק עבודת נשים ועוד.
כלומר נושא משרה נורמטיבי לחלוטין עשוי למצוא את עצמו מורשע בפלילים לאחר ניהול הליך משפטי נגדו, וזאת כאחרון העבריינים.
אם לא די בכך, בשנת 2012 השתנו כללי המשחק בנוגע להטלת אחריות בתחום דיני העבודה על מעסיקים – בעלי חברות ומנהלים בכירים, וזאת עם חקיקת החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה.
מאז, ניתן להטיל על אותם נושאי משרה באופן אישי גם קנסות כבדים על הפרת חוקי עבודה, וזאת בתום חקירה המתנהלת על ידי אגף האכיפה וההסדרה.
בשנה החולפת הוטלו קנסות ("עיצומים כספיים") על מעסיקים בסכום של כ- 105 מיליון ₪.
כלומר, בעיני המחוקק נושא משרה במעסיק שהוא תאגיד, חייב לפקח ולנקוט באמצעים סבירים למניעת הפרה של הוראות שבחוקי העבודה, המפורטות בתוספת השנייה בחוק להגברת האכיפה, ואם לא עשה כן ניתן להטיל עליו עיצום כספי, ולעיתים מדובר בסכומים גבוהים מאוד וחסרי פרופורציה.
כך למשל, לאחרונה ביטל משרדנו התראה מנהלית על סך של כ- 350,000 ₪ שהוטלה נגד מנכ"ל של חברה עם צוות עובדים קטן, וזאת בנוסף לקנס שהוטל על החברה עצמה. כל חטאו של המנכ"ל היה הסתמכות רבת שנים על רו"ח אשר העניק שירותי שכר לחברה, ולא היה מעודכן בדיני העבודה המשתנים.
הטלת האחריות האישית על נושא המשרה הופכת לבעיה ניכרת כאשר מדובר במעסיקים קטנים ובינוניים, כשהבעלים הוא גם המנכ"ל ולעיתים עובד מן המניין. בארגונים אלה נושא המשרה מפקיד את ניהול השכר אצל רו"ח חיצוני, ומקדיש את זמנו לעבודה בפועל, לפיתוח עסקי, השגת לקוחות חדשים וכו'.
לכן פעמים רבות הוא מגלה רק בשל החקירה של משרד העבודה, כי זכות של אחד או יותר מעובדיו הופרה בשל מחדל או טעות של רואה החשבון, וכעת עליו להתמודד עם הליכים מול משרד העבודה ולשאת בעלויות משפטיות, בעלות בודק שכר מוסמך וכו'.
כאשר מנגד, נושאי משרה בארגונים גדולים אותם אנו מלווים, יכולים להרשות לעצמם לבנות באמצעותנו מערך משפטי מלא להגנה שוטפת מפני הליכים פליליים וקנסות, כגון: הכשרת בעלי תפקידים לטיפול יומיומי ספציפי בנושא, קביעת נהלים ובקרות, ביצוע ביקורות שוטפות של בודק שכר מוסמך לעובדים ולעובדי הקבלן וכיוצ"ב.
נסכם ונאמר כי לדעתנו, החוק להגברת האכיפה שינה את כללי המשחק בכל הנוגע לנושאי המשרה בארגון, והפך את הטלת הסנקציות האישיות עליהם לפשוטות ונגישות הרבה יותר, אך לעיתים מערכת האכיפה סובלת מ"מוטיבציית יתר" והאצבע קלה מידי על ההדק נגד נושאי המשרה והתאגידים ויש להרפותה.
כמו כן, על המחוקק לתת את הדעת על הפער שהחוק יוצר בין מעסיקים קטנים, בינוניים וגדולים ולאפשר אכיפה מותאמת, או כלים להתמודדות עם החוק לכל אחד מהם.