בחודש אפריל האחרון פרסמנו מאמר אשר עסק בקביעת יחסי עובד-מעסיק, ובמבחנים אשר פיתח בית הדין לעבודה על מנת לקבוע האם התקיימו בין נותן שירותים עצמאי (פרילנסר) למקבל השירותים יחסי עובד-מעסיק. קביעת בית הדין לעבודה במקרה זה הינה בעלת משמעות קריטית למעסיק, שכן אם הוכרו יחסי עובד-מעסיק בין הצדדים, המעסיק מחויב בתשלום של מלוא הזכויות אשר מעניק משפט העבודה לפרילנסר (למעבר למאמר לחץ כאן).

לפני מספר שבועות, בפסק דין לא שגרתי, דחה בית הדין לעבודה, כבר בשלב הראשון של הפעלת מבחני הפסיקה, את תביעתו של נותן שירותים להכיר בו כעובד. בית הדין כינה את נותן השירותים חסר תום לב, העביר ביקורת חריפה על השקרים שנאמרו על ידי נותן השירותים בעומדו מול בית הדין, ופסק לחובתו הוצאות משפט בסכום של 10,000 ₪.

במקרה הנדון התובע שימש במשך שנתיים כמנכ"ל מכללה טכנולוגית אשר הוקמה על ידי חברת חרט תעשיות הגליל בע"מ, וחתם על הסכם למתן שירותי ניהול עם החברה. עיסוקה הבלעדי של החברה, עד להקמת המכללה, היה ייצור מוצרי מתכת במפעל אשר בבעלותה.

במסגרת ההסכם לניהול המכללה קיבל המנכ"ל תשלום של 20,000 ₪ לחודש בתוספת מע"מ, והחברה העמידה לרשותו רכב וטלפון נייד והחזירה לו את מלוא ההוצאות בגינם. התמורה ניתנה למנכ"ל כנגד חשבונית מס שהנפיקה חברה בבעלותו.

עם סיום ההתקשרות עימו הגיש המנכ"ל תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, ודרש מבית הדין להכיר בו כעובד החברה, וכנגזרת מכך לפסוק לזכותו תשלומים הנובעים מהיותו עובד החברה בסכום של 130,000 ₪ (פיצויי פיטורין, הבראה, חופשה והודעה מוקדמת).

בית הדין ערך את המבחנים בעניין זה, וקבע כי המנכ"ל לא השתלב ב"מפעל" של החברה, שכן הוא הועסק בגוף חיצוני למפעל המתכת אשר בבעלות החברה. בית הדין פסק עוד כי הקמת המכללה, כחלק מחזונו של מקים החברה, אינה מהווה חלק מפעילות הליבה של החברה, ולכן הפעולות שביצע המנכ"ל כנותן שירותים לא היו דרושות לצורך ה"פעילות הרגילה" של המפעל

כמו כן, בית הדין קבע כי קיימים סממנים נוספים, אשר מביאים למסקנה חד משמעית, כי המנכ"ל אינו עובד החברה, כגון: העובדה כי היה גורם חיצוני למפעל, ולא בא כלל במגע עם גורמי המפעל, העובדה כי לא היה עליו פיקוח, הוא לא דיווח על שעות עבודתו ועל פעולותיו, ועוד.

בנוסף, החברה אף הוכיחה באופן חד משמעי כי בניגוד להצהרתו של המנכ"ל בבית הדין הוא נתן שירותי ניהול באמצעות החברה אשר בבעלותו לשני גופים נוספים לפחות.

כאמור, בית הדין ביקר את התנהלותו של המנכ"ל, קבע כי מדובר בניסיון חמור שלו להטעות את בית הדין, כינה אותו חסר תום לב, ודחה את תביעתו, תוך פסיקת הוצאות משפט לחובתו.