גיוס עובדים בעידן שאחרי המשבר – פעולות פשוטות המבטיחות הצלחה

המציאות היומיומית מציבה בפני לקוחותינו המעסיקים אתגר חדש וייחודי בהליכי גיוס עובדים ועובדות לארגון – מועמדים הסובלים מפגיעות פיזיות או מפוסט טראומה עקב היותם שורדי טבח ה- 7/10, שורדי מסיבת הנובה או נפגעי מלחמת חרבות ברזל.
על פי הערכות מדובר באלפי מועמדים ומועמדות אשר יבקשו לחזור או להצטרף למעגל העבודה בעודם נושאים עימם פציעה פיסית או מטען רגשי כבד וטראומתי.
במקרים רבים המועמדים לא יחשפו בפניכם את מצבם הפיזי ככל שהוא אינו גלוי לעין, או את מצבם הנפשי, אך הדבר יעלה לנוכח פערים בקורות החיים שלהם, או בעקבות התנהגות מסוימת שלהם במהלך ראיון העבודה.

כיצד תוכלו להתמודד ? מה מותר ומה אסור לכם לשאול במהלך ראיון העבודה ?

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה קובע כי מעסיק לא יפלה עובדים בקבלה לעבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, מוצאם, מקום מגוריהם, שירותם במילואים וכו'.

החוק משפיע על שני אספקטים בגיוס עובדים – פרסום המשרה וראיון העבודה:

פרסום משרה

מודעת ה"דרושים" אמורה לעסוק ברקע המקצועי הנדרש ובתיאור התפקיד בלבד. טרם פרסום המודעה יש לוודא כי נוסח ההודעה אינו מפלה. כך יש להימנע:
מפרסום מודעה מפלה בנוגע לגיל, מין, מוצא, לאום, שירות צבאי או שירות מילואים.
מאפליה ישירה, לדוגמה: "דרושות בחורות נאות" או "דרושים בחורים צעירים".
מאפליה עקיפה, לדוגמה: אם התפקיד דורש תקשורת מילולית מעטה, אין לציין במודעה שנדרשת שליטה גבוהה בשפה העברית.

יחד עם זאת, החוק מבחין בין אפליה אסורה להבחנה מותרת, הנובעת מאופיו של התפקיד. למשל:

• כאשר אוניברסיטה מפרסמת מכרז למרצה, הבחנה מותרת היא היותו/ה בעלי תואר דוקטור.
• כאשר מדובר במשרת מרכזנ/ית, סביר שדרישות התפקיד יכללו שליטה מלאה בשפה העברית.

ראיון הקבלה – מה מותר ומה אסור לשאול ?

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה קובע כי חל איסור על מעסיק להפלות מועמדים לעבודה, או לדרוש מהם מידע מפלה.
להמחשת האיסור נציג מספר שאלות אשר מומלץ להימנע מהן בראיון עבודה :

חל איסור לשאול שאלות הנוגעות לשירות צבאי ו/או שירות מילואים – "האם שרתת בצבא ?", "כמה ימי מילואים את/ה עושה בשנה ?"
אבל, מותר לשאול – "העבודה דורשת ניסיון בתנאי שטח והכשרה צבאית, האם אתה עומד בתנאים אלה ?".

חל איסור לשאול שאלות הנוגעות למצב הבריאותי או הנפשי – "האם אתה בריא ?".
אבל מותר לשאול: "עבודה זו דורשת כושר פיזי טוב, האם תוכל לעמוד בזה ?" או "עבודה זו דורשת יכולת עמידה בלחצים משמעותיים וריבוי משימות, האם תוכל לעמוד בזה ?".

חל איסור לשאול שאלות הנוגעות למעמד אישי – "האם את/ה נשוי/אה ?", "מה מצבך המשפחתי ?"
אבל, מותר לשאול: "ספר/י קצת על עצמך ועל קורות חייך".

חל איסור לשאול שאלות/הערות הנוגעות לגיל – "בת כמה את ?", "לא הייתי מאמין שיש לך ילדים כאלה גדולים…"

חל איסור לשאול שאלות הנוגעות להיריון ולהורות – "האם יש לך ילדים ?", "האם את/ה מתכנן להקים משפחה ?", "האם יש לך סידור לילדים ?".
אבל, מותר לשאול: "אנו דורשים במקום העבודה X שעות עבודה בשבוע, כולל שעות נוספות. האם תוכל להתחייב למספר שעות עבודה כזה ?".

שמירה על כללים אלה היא קריטית לא רק לשמירה על החוק והימנעות מאחריות פלילית ואזרחית, אלא גם להבטחת מוניטין חיובי לארגון אשר בשמו אתם פועלים.

 

2024-12-10T18:27:35+02:00