מסר של בית הדין הארצי לעובדים: שלילת זכויות עקב מעשה חמור

במקרה אשר נדון לאחרונה בבית הדין הארצי לעבודה, ניתן פסק דין אשר מטרתו להעביר מסר חד משמעי לעובדים בנוגע לתוצאות הפרת משמעת חמורה בעבודה, ונשללו מעובד זכויות בשווי של עשרות אלפי שקלים:

העובד הועסק החל משנת 2012 כחשמלאי ואיש אחזקה בחברה המנהלת בית דיור מוגן מוכר לגמלאים.

בשנת 2016 נודע להנהלת החברה כי העובד יצר קשר קרוב עם אחת מדיירות הבית – בת 96, אלמנה ללא ילדים, וקיבל ממנה סכומי כסף גדולים: שתי המחאות על סך כולל של 190,000 ₪ וסכום נוסף של 70,000 ₪ במזומן.

לאור האמור, העובד הוזמן לשימוע ונדרש שלא להגיע לעבודה עד להתקיימותו.

במהלך השימוע אישר העובד כי הגיע לדירתה של הדיירת פעמים רבות מחוץ לשעות העבודה ללא ידיעת הממונים עליו על מנת לארח לה חברה ולסייע לה, כך שעם הזמן נוצרה תלות של הדיירת בעובד. כמו כן, העובד אישר שהוא עצמו כתב את ההמחאות אשר הועברו אליו והדיירת חתמה עליהן, אך טען כי מדובר במתנה אשר ניתנה לו לצורך התמודדות עם מצוקה אישית בה היה שרוי.

יצוין כי בהתאם לנהלי החברה אשר הובאו לידיעת העובד עם כניסתו לעבודה, עובדי הדיור המוגן אינם רשאים ליטול מתנות או כספים בשווי כלשהו מן הדיירים, נוכח החשש המובנה לניצולם.

במהלך השימוע הוצע לעובד להחזיר לדיירת את הכספים כנגד המשך עבודתו, אך הוא סרב לעשות כן.

מיד לאחר השימוע נמסר לעובד מכתב פיטורים המודיע על הפסקת עבודתו בו ביום. בשל חומרת מעשיו של העובד החברה החליטה שלא לשלם לו פיצויי פיטורים וימי הודעה מוקדמת, והוגשה נגדו תלונה במשטרה.

לאחר שהתיק המשטרתי שנפתח כנגד העובד נסגר מחוסר אשמה, הגיש העובד תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בגין שימוע שלא כדין, ועתר, בין היתר, לקבלת פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת.

בית הדין האזורי קבע כי העובד פעל בחוסר אמון משווע וגרם נזק ניכר לחברה, ולפיכך ישללו ממנו פיצויי הפיטורים, אך נפסק כי החברה תשלם לו את ההודעה המוקדמת ופיצוי נוסף בשל אופן פיטוריו. על פסק הדין הגישו שני הצדדים ערעור לבית הדין הארצי.

בית הדין הארצי הוקיע את התנהגות העובד ופסק כי אף לו היה מדובר במתנה מרצונה החופשי של הדיירת, עדיין חל איסור מוחלט על העובד לקבלה, וכי בנסיבות המקרה על פסק הדין לייצר את ההרתעה הנדרשת בקרב עובדים כלפי מעשים מסוג זה.

בשל התנהגות העובד החברה נדרשה להתמודדות מידית עם אירוע בלתי צפוי שהשליך על בית האבות כולו וגרם לתסיסה בקרב הדיירים. בהתחשב בכך, הדרך בה פעלה – זימון העובד לשימוע שנקבע לאחר כשבועיים באופן שאפשר לו זמן הכנה, והנחייתו לשהות בביתו בפרק הזמן שעד השימוע לאור החשש של הדיירים מהמשך עבודתו, לא הייתה בלתי סבירה.

לאור האמור, נפסק כי יש לשלול את פיצויי הפיטורים מהעובד במלואם.  כמו כן, לא קמה לחברה חובה לשלם פיצויי פיטורים בשל סגירת התיק הפלילי, שכן גם אם העובד לא עבר עבירה פלילית, הוא עדיין ביצע הפרת משמעת חמורה.

בנוסף פסק בית הדין כי לאור העובדה שאין מחלוקת בין הצדדים כי העובד קיבל כספים בהיקפים עצומים מאחת הדיירות וסרב להחזיר את הסכומים שקיבל, ונוכח התנהלות העובד באופן שהצדיק שלילה מוחלטת של פיצויי הפיטורים, העובד אינו זכאי לתשלום הודעה מוקדמת, ועליו לשלם לחברה הוצאות משפט.

 

 

2021-07-15T11:53:25+00:00