בגץ – הפקדת עובד "מסתנן" לפיקדון אינה חוקית

בהתאם לחוק עובדים זרים, החל מ-1.5.2017 מעסיק של עובד זר שהוא "מסתנן" חויב להפקיד עבורו בגין כל חודש בו הועסק אצלו פיקדון בשיעור של 36% משכר עבודתו (20% כחלק העובד ו- 16% כחלק המעסיק). המעסיק נדרש להפקיד את הפיקדון באופן מקוון באמצעות אתר האינטרנט של רשות האוכלוסין וההגירה בחשבון בנק נפרד וייעודי.

הכספים שהופקדו מדי חודש נצברו בחשבון המתנהל על שם המסתנן עד למועד שבו יידרש לצאת מישראל, והוא יהיה זכאי לקבלם במידה וייצא מישראל יציאת קבע. כמו כן במקרים מיוחדים שנקבעו בתקנות כגון: מסתנן קטין, מסתנן שגילו מעל 60 ומסתנן שהוא אב לקטין הנמצא בטיפולו הבלעדי, יהיה המסתנן זכאי לפיקדון חלקי בגובה של 70% מחלקו לפי החוק, והוא ישולם לו בדרך של אי ניכויו בידי מעסיקו משכר עבודתו.

ביום 23.04.2020 פסק בגץ כי יבוטל ניכוי חלק העובד בפיקדון, והחל ממועד זה הפיקדון יורכב מהפקדות המעסיק בלבד, והמעסיק לא יהיה רשאי עוד לנכות משכרו של העובד המסתנן סכום כלשהו נוסף לטובת הפיקדון.

בהתאם לקבוע בפסק הדין רכיב העובד המופרש לפיקדון שולל מהמסתנן את היכולת לעשות שימוש ב- 20% משכרו כל עוד הוא שוהה בארץ, וככל שתקופת שהייתו מתארכת, הפגיעה הולכת ומצטברת לכדי סכומים משמעותיים. בגץ הוסיף כי למעלה ממחצית מהעובדים המסתננים משתכרים סכום הנמוך משכר המינימום, וכי לא ניתן להסכים עם מצב שבו עובדים נאלצים לכלכל את עצמם ואת משפחותיהם בישראל דרך קבע מסכום הנמוך משכר המינימום על אף שעות עבודתם הרבות, וכי ניכוי העובד מוביל למצב בו עובדים רבים נאלצים להתפרנס מסכום הנמוך משכר המינימום, גם אם הם עובדים במשרה מלאה.

על פי דעת הרוב החוק פוגע בזכות הקניין של המסתנן באופן משמעותי שכן לפיו נשללת מהעובד-המסתנן הזכות לקבל חמישית משכרו, שהוא הנכס העיקרי, אם לא היחיד, מתוך נכסיו בישראל. שלילה זו נעשית לפרק זמן בלתי מוגבל שסופו אינו ידוע, ועשויה להימשך שנים ארוכות ולקרב בכך את השלילה לכדי הפקעת הכספים בפועל.

לאור פסק הדין, לאחר ההצהרה על בטלות רכיב העובד, יוענק לעובד המסתנן חלק גדול יותר מרכיב המעסיק ללא קשר למועד עזיבתו, וכספי הפיקדון יושבו לעובד על ידי המדינה תוך 30 ימים.

2020-05-18T09:52:00+03:00