ביום 16.2.2016, עודכנה זכאותו של עובד לימי חופשה שנתית באופן מדורג בשתי פעימות:

הפעימה הראשונה– החל מיום ה- 1.7.2016 יהיה עובד זכאי בכל אחת מארבע השנים הראשונות לעבודתו ל- 15 ימי חופשה שנתית במקום ל- 14 ימים.

הפעימה השנייה- החל מיום ה- 1.1.2017, יהיה עובד זכאי ל- 16 ימי חופשה שנתית בחמש השנים הראשונות להעסקתו.

מכסת הימים תעלה בהדרגה עד למקסימום של 28 ימים ותכלול בתוכה את ימי המנוחה השבועית.

יוזכר כי ככלל, המעסיק הוא זה הקובע את מועדי החופשות של עובדיו, ועליו להודיע לעובד 14 ימים מראש, אם בכוונתו להוציאו לחופשה של שבעה ימים רצופים ומעלה, אך עליו להביא בחשבון, עד כמה שניתן, גם את רצון העובד.

כמו כן, עובד רשאי לקחת יום חופשה אחד מתוך בשנה במועד שיבחר, ובלבד שהודיע על כך למעסיק לפחות 30 יום מראש.

בנוסף, יוכל העובד לבחור יום חופשה נוסף מתוך ימי החופשה השנתית לה הוא זכאי, באחד מן הימים המנויים בתוספת לחוק. ברשימת הימים בתוספת נכללים בין היתר: ערבי חג, פורים, ל"ג בעומר, ערב חג המולד, ערב חג הפסחא, ערב עיד אלפיטר, ערב חג הקורבן, יום האישה הבין-לאומי, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום ירושלים, אחד במאי וראש השנה האזרחית.