הקלטות במקום העבודה – כבר לא מה שהיה פעם

תופעה של עובדים המקליטים את מעסיקיהם ללא ידיעתם הפכה כבר לנורמה במקומות העבודה. עם התפשטות התופעה החלו גם מעסיקים להקליט את עובדיהם ללא ידיעתם בנסיבות שונות.

האם הקלטה כזו חוקית ? אם כן – באילו תנאים ההקלטה מותרת ? מתי כדאי למעסיק, אם בכלל, להקליט את עובדו ?

על שאלות אלה ודומות להן ניתן תשובה במאמר יישומי זה.

כניסתם של הטלפונים הסלולריים למקומות העבודה, גרמו לכך שכל עובד ומעסיק יכולים בקלות ובאופן מיידי להקליט שותף לשיחה בלחיצת כפתור – בין אם מדובר בהקלטת שיחה בעל פה, ובין אם מדובר בהקלטת שיחות טלפון.

במהלך השנים נקבע בבתי הדין לעבודה כי הקלטה במקומות העבודה מותרת גם לעובד וגם למעסיק, ולעיתים אין ברירה אחרת למקליט להוכיח את טענותיו, אלא באמצעות הקלטה.

חשוב להדגיש כי על הצד המקליט להיות אחד המשתתפים בשיחה. אם הצד המקליט אינו חלק מהשיחה, מדובר בהאזנת סתר אסורה אשר מהווה עבירה פלילית.

למעסיק מותר ואף מומלץ להקליט שיחות שימוע עם עובדיו, בידיעתם ואף שלא בידיעתם. כידוע, על המעסיק לנהל פרוטוקול של ישיבת השימוע והקלטה יכולה לסייע לו בכך. כמו כן, הקלטה עשויה לשמש את המעסיק במקרה של מחלוקת לעניין נסיבות פיטורי העובד וחוקיות השימוע.

ניתן כמה טיפים למעסיק הבוחר להקליט את עובדו:

  • על המעסיק לוודא כי הפגיעה בפרטיות של העובד משרתת תכלית עסקית אמיתית ולגיטימית שלו – למשל במקרים של ניסיון להוכיח גניבה על ידי עובד.
  • על המעסיק לוודא כי אין אמצעי אחר פחות פוגעני להוכחת חשדותיו.
  • על ההקלטה להיות מדודה, ולהתבצע רק לצורך הספציפי שלשמו נעשתה. למשל, אין להשתמש בהקלטה שיטתית של כל שיחות הטלפון עם העובדים.

הקלטות אשר מגיעות לבתי הדין לעבודה בדרך כלל יתקבלו כראיות, ואם העובד יטען כי הן פוגעות בפרטיותו, יבחן בית הדין את ההקלטות בכל מקרה לגופו, ויבדוק האם ההקלטה נעשתה לתכלית ראויה ובתום לב. אם בית הדין יהיה סבור שכך הדבר, ההקלטה תהפוך לראיה בתיק ובית הדין יוכל להכריע על פיה.

 

 

2020-01-19T13:32:50+00:00