גיא לרר, הצינור, ו…. איך קניין רוחני קשור אליכם? – מיוחד למעסיקים

אולי תתפלאו, ולא חשבתם על זה: קניין רוחני הוא אגד של זכויות שכמעט כל מעסיק צריך להתמצא בו: כל מעסיק שיש לו אתר, שיש לו מותג, שיש לו פייסבוק… וכמו שחשוב לנו כמעסיקים לדעת כמה ימי חופשה יש לעובדים שלנו, חשוב לנו לא פחות לדאוג, שהעובדים שלנו לא יקבלו זכויות בעסק שלנו במקרה, או בטעות, סתם כי לא שמנו לב לאיזה עניין בזמן.

אז ברוכים הבאים לעולם הקניין הרוחני: העולם שנועד לשמור על הנכסים הרוחניים של בעלי העסקים: אלו, שלא ניתן לגעת בהם, כמו עמוד הפייסבוק, האתר, המותג, העיצוב, הרצאות, תכנים, רשימת המנויים ועוקבים, סודות מסחריים, וכיו"ב.

אפתח בכך שנכון, חוק זכות יוצרים קובע, שזכויות היוצרים שייכות למעסיק, אבל לא תמיד יש כללים ברורים לגבי זכויות קניין רוחני אחרות, ואפילו שזכויות היוצרים שייכות למעסיק, אין הדבר כך בקשר לפרילנסרים ששם נודעת חשיבות מיוחדת להסדרה בכתב. בנקודות תורפה אלו, יכול העובד לאמלל את חיי המעסיק בבוא היום.

במאמר זה בחרתי להתמקד במקרה מפורסם, שעוסק בזכויות בעמוד הפייסבוק שנקבע שהוא שייך לעובד, ומקרה שהיה, כך היה:

כידוע גיא לרר הנחה את התוכנית שנקראה "צינור לילה" ו"הצינור".
את עמוד הפיסבוק "הצינור" פתח גיא לרר מיוזמתו, ניהל אותו, וטיפח אותו.
לימים, כשחדל מלהנחות את התוכנית, התעוררה מחלוקת בין גיא לערוץ 10 למי שייכת זכות הניהול של הדף.

בית הדין האזורי לעבודה קבע את המאפיינים לגבולות שיפרידו בין חשבון המעסיק לבין חשבון שהעובד רשאי להמשיך ולנהל גם לאחר שיחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו.

בין המאפיינים: מי יזם את פתיחת החשבון, לאיזו מטרה נפתח, מי נשא בהוצאות ניהול החשבון, מי היה שותף בניהול החשבון בפועל, האם הניהול והתפעול בוצעו לפי הוראות המעסיק ותחת פיקוחו והאם קיימות בהסכם העבודה הוראות ביחס לחשבון.

לאחר שבחן פרמטרים אלה, ובין היתר משלא סוכמו עניינים המתייחסים ספציפית לעמוד הפייסבוק בכתב, הגיע בית הדין למסקנה, שגיא לרר הוא בעליו של עמוד הפייסבוק "הצינור", ולא ערוץ 10.
אם מבצעים חיפוש נוסף במקורות משפטיים אחרים, מוצאים שסימן המסחר "הצינור" נרשם לטובת ערוץ 10 רק ביולי 2018 (אחרי שניתן פסק הדין).
בפסק הדין לא נעשה, אפוא, ניתוח בנושא זה, ומעניין היה לראות ניתוח כזה.
עובדה זו מעוררת את השאלה כיצד היו נראים פני הדברים, לו היה בידי ערוץ 10 סימן מסחר על השם "הצינור" עוד לפני התגלעות המחלוקת.

כך או כך מסתבר… שאין זה מופרך שבית הדין יכיר בעמלו של העובד ובדילול זכויותיו של המעסיק במקרים שבהם המעסיק לא שומר על ערנותו בזמן, והמקרה של גיא לרר הוא רק טיפה בים בעניין זה.

מסקנות:

  1. כמעסיק, כדאי לא להתעלם מעבודתו היצירתית של המועסק אצלך: להדריך אותו, לפקח עליו, ללמוד את הנושא ובעיקר: להכליל התייחסות מתאימה באמצעות נספח ייעודי להסכם העבודה או במסגרתו. בכלל, כדאי לשים לב לתחום הקניין הרוחני שכולל גם הגנה על עיצובים תעשייתיים, ופטנטים.
  2. חשוב לזכור, שמעבר ליתרונות הרבים שיש לרישום סימן מסחר המקנה הגנה סטטוטורית על השם של העסק והלוגו שלו (במובחן מרישום חברה/דומיין שהוא חסר כל משמעות לעניין זה), סימן מסחר רשום יכול לסייע גם במקרים כאלה, שבהם נטענות טענות מצד העובד לזכות כלשהי בשם של החברה או בנדבך הכולל אותו.

המאמר נכתב על ידי עו"ד חגית פלד הניג, המתמחה בקניין רוחני ומשפט מסחרי. לשאלות והבהרות בנושא המאמר ניתן לפנות אל עו"ד פלד הניג בדוא"ל: [email protected].

 

 

2019-07-14T22:29:52+00:00